Shabbath
Daf 88a
משנה: מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחַר הַמִּילָה וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד אֲבָל לֹא בְכֶּלִי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינָס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת 88a רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינָס׃
Traduction
On peut laver l’enfant soit avant, soit après la circoncision, en jetant de l’eau sur lui à la main, sans le poser dans un vase. R. Eliézer b. Azaria dit: On baigne l’enfant au 3e jour qui suit l’opération, fût-ce un samedi, selon ces mots (Gn 34, 25): au 3e jour, lorsqu’ils étaient souffrants de la fièvre. Pour l’enfant douteux (607)Ne sachant s'il est venu à terme, sa vie est incertaine. et pour l’androgyne (des 2 sexes), on ne profane pas le Shabat; mais R. Juda le permet pour ce dernier – (608)Le texte de ce se retrouve ci-dessus, (9, 3)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' מרחיצין את הקטן וכו' ומזלפין. כלומר דמפרש להא דאמרו מרחיצין לאו כדרכו הוא אלא מזלפין עליו וביד אבל לא בכלי אפי' לזלף. ור''א בן עזריה פליג ואמר מרחיצין אותו כדרכו במקום שדרכן להרחיץ את הקטן ואפי' ביום השלישי שחל להיות בשבת וכו' והלכה כר''א בן עזריה וכדפרישית לעיל בפ' ר''ע דמרחיצין את הקטן בין לפני מילה. והיינו בחמין שהוחמו מע''ש ולאחר המילה. וכן אם השלישי הוא בשבת מרחיצין אותו בין רחיצת כל גופו. ובין רחיצת המילה הכל לפי הצורך. ובין בחמין שהוחמו מע''ש ובין שהוחמו בשבת:
ספק שהוא ספק אם הוא בן ט' חדשים או בן ח'. וכן אם נולד בין השמשות וספק אם שמיני שלו בשבת או לא וכן אנדרוגינוס שהוא חדש זכר וחדש נקיבה אין מחללין עליו את השבת:
ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס. דקסבר מדכתיב כל זכר מרבינן אנדרוגינוס ואין הלכה כר' יהודה דכתיב ערל זכר משמע שהוא כלו ערל זכר ופרט לזה שחציו נקיבה:
משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל עֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת חַייָב. אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַייֵב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר׃
Traduction
Si quelqu’un a 2 enfants à circoncire, l’un après le samedi et l’autre en ce jour, et que par oubli, il ait circoncis en ce jour celui qu’il fallait opérer le lendemain, il a commis un péché. Lorsqu’un des enfants devait être circoncis la veille du Shabat et un autre en ce jour, et que, par oubli, on ait circoncis en ce jour celui qui devait être opéré la veille, on est passible d’un sacrifice de péché selon R. Eliézer, mais non d’après R. Josué.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת וכו'. נוסחא דהכא היא עיקרית וה''פ שאם היו לו שני תינוקות אחד למולו בע''ש ואחד למולו בשבת ושכח ומל את של שבת בע''ש ואת של ע''ש בשבת בזה לד''ה חייב שהרי לא נתנה שבת לדחות אצלו שזה התינוק של שבת כבר מלו מאתמול. והלכך אף ר' יהושע מודה שחייב אבל אם היו לו למול לאחד לאחר שבת ולאחד בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת בזה הוא שנחלקו דר''א מחייב שהרי זה לא עשה מצוה שמל זה התינוק בשבת ועדיין לא הגיע זמנו למול. ור' יהושע פוטר דאע''ג דבהאי של אחר השבת לא עביד מצוה מ''מ מכיון שיש לו אחד למולו בשבת טרוד הוא בו ובמצותו. והרי נתלה שבת לדחות אצלו והואיל וזמנו בהול אינו מדקדק ופטור ודוקא בכה''ג דהיה לו מיהת אחד למולו בשבת. אבל אם לא היה לו אחד מהן למולו בשבת ושכח ומל בשבת את מי שאינו ראוי למולו בשבת חייב אף לר' יהושע. והיינו טעמיה דר' יהושע דמוד' הוא ברישא ובגוונא דפרישית לפי שלא ניתנה שבת לדחות אצלו:
הלכה: אֲנָן תַּנִּינָן. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּיי דְבֵית רַב. מַרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עַל כּוֹרְחָךְ אַתְּ אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. אֵין מוֹנְעִין לֹא שֶׁמֶן וְלֹא חַמִּין מֵעַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל שָׁעָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא אָמַר לִי. תְּנִי מַתְנִיתָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְזַלְּפִין מַיִם עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. מַה בֵּין מַכָּתוֹ שֶׁל גָדוֹל לְמַכָּתוֹ שֶׁל קָטָן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנן תנינן מרחיצין את הקטן וכו'. גרסינן לכל הא עד לית כאן אלא מותר לעיל בפ' ר''ע בסוף הלכה ג' ושם פירשתי:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲלָכָה כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי בּון בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כּוֹאֲבִים. בִּהְיוֹתוֹ כוֹאֵב אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא בִּֽהְיוֹתָ֣ם כּוֹאֲבִים. מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֵיבָרֵיהֶם כּוֹאֲבִים עֲלֵיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן מְפַקְּדִין לַחַייָתָא. כָּל שִׁיקּוּיִין דְּעָֽבְדִין לַחוֹלֶה בְּשֻׁבְתָא. עָֽבְדִין אֲפִילוּ בַיּוֹם הְשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מְחַמִּין לוֹ חַמִּין. רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי כֵן. מְחַמִּין הוּא אָדָם אֲלוּנְטִית וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבֵּי מֵעַיִים בַשַּׁבָּת. לֹא יִטּוֹל אָדָם עֲרִיבָה מְלֵיאָה חַמִּין וְיִתְּנֶנָּה עַל גַּבֵּי מֵעַיִים בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. לֵית כָּאן אֶלָּא מוֹתָּר.
Traduction
vide
סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינָס אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינָס׃ תַּמָּן תַּנִּינָן. הַכֹּל חַייָבִין בָּרְאִיָּה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס.
Traduction
Pour l’enfant douteux et l’androgyne, on ne profane pas le Shabat, est-il dit (§ 3); R. Juda le permet. On a dit ailleurs (609)''Jér., (Hagiga 1, 1) ( 76a); (Yebamot 8, 1) ( 9a).'': chacun est tenu de se présenter au temple lors des grandes fêtes, sauf le sourd, l’idiot, l’enfant, le douteux (bouché) et l’androgyne (vu l’incertitude du sexe masculin de ces 2 derniers).
Pnei Moshe non traduit
ספק ואנדרוגינו' וכו' תמן תנינן. בריש חגיגה:
מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן דְּהָבַאי אָמַר מִשׁוּם רִבִּי יְהוּדָה. אַף הַסּוּמֵא. וְלֵית בַּר נַשׁ אֲמַר אַף אֶלָּא מִכְּלָל דּוּ מוֹדֵי עַל קַדְמִיתָא. מֻחְלְפָה שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. פְּרָט. וָכָה הוּא אוֹמֵר. לְרַבּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנִן מִקָרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. רִבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ זָכָר. וְרַבָּנִן דָּֽרְשֵׁי עָרֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר זָכָר. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ זָכָר. וְרִבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ זָכָר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עָרֵל. אֲפִילוּ מִקְצָתוֹ עָרֵל. בְּרַם הָכָא כָּל זְכ֣וּרְךָ֔. פְּרַט לְאַנְדְּרוֹגִינָס.
Traduction
Que dit à l’égard de ce dernier R. Juda, qui considère nettement ici l’androgyne comme un mâle? On peut le savoir de ce que R. Yohanan b. Dahabaï dit au nom de R. Juda que l’aveugle aussi est dispensé de la visite au temple; or, personne n’emploie l’expression ''aussi'', ou également, sans admettre d’abord ce qui précède (610)Ci-dessus, 2, 3.; donc, selon R. Juda, l’androgyne est dispensé de cette visite. N’est-il pas en contradiction avec lui-même; puisqu’ailleurs il exclue l’androgyne des devoirs incombant au sexe masculin, tandis qu’ici il lui étend la loi de la circoncision? C’est que R. Juda et les autres rabbins expliquent différemment le même verset (Gn 17, 14): tout mâle incirconcis dont la chair de prépuce n’aura pas été coupée sera retranché, etc.; le premier trouve inutile le terme ''mâle'', les autres le terme ''incirconcis'', et ils concluent qu’il s’agit seulement de ceux qui sont entièrement mâles, à l’exclusion de l’androgyne. R. Juda au contraire applique la gravité du devoir de la circoncision même à celui qui n’est qu’en partie incirconcis, comme l’androgyne tandis qu’il exclut ce dernier de l’expression tous tes mâles, usitée pour ceux qui doivent la visite officielle au temple.
Pnei Moshe non traduit
מה אמר בה רבי יהודה. אם פליג נמי התם גבי ראיה ומחייבו לאנדרוגינוס כמו דמחשיב ליה זכר לענין מילה:
נישמעינה. לזה מן הדא ברייתא דתני בשם ר' יהודה אף הסומא פטור מן הראיה ולית בר נש אמר אף אלא דמודה הוא על קדמיתא דתנינן במתני' להני דפטורין מן הראייה וקאמר אף הסומא ופריך אי הכי מיחלפא שיטתיה דר' יהודה דתמן הוא אמר פרט דמודה היא לתנא דמתני' דהתם דדריש מזכורך פרט לאנדרוגינוס והכא גבי מילה אמר זכר לרבית אנדרוגינוס:
ר' יהודה ורבנן מקרא אחד דרשו. כלומר דגבי מילה היינו טעמיה דתרוייהו מקרא אחד דרשי אלא דרבנן נקטי לרישיה דקרא בדוקא וסיפיה לדרשא. ור' יהודה נקט איפכא כדמפרש ואזיל:
ר' יהודה דריש זכר. דכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו'. ולרבנן אי הוה כתי' ערל סגי ומה ת''ל זכר עד שיהא כולו זכר ולר' יהודה אי הוה כתב זכר סגי ומה ת''ל ערל ואפי' מקצת ערל:
ברם הכא גבי ראיה דכתיב כל זכורך ולא כתיב כל זכר אלא פרט לאנדרוגינוס לכ''ע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source